מי בנה את מגדל פיזה? האמת שמאחורי אחד הפלאים המפורסמים של ימי הביניים
מגדל פיזה (Leaning Tower of Pisa) נחשב לאחת האטרקציות הידועות ביותר באיטליה, ולאחד הסמלים האדריכליים המזוהים ביותר בעולם. כמעט כל מי ששמע עליו יודע שהוא נוטה – אבל כמעט אף אחד לא יודע מי באמת בנה אותו. מדובר באחת התעלומות המסקרנות ביותר בהיסטוריה האדריכלית של ימי הביניים.
אז מי היה האיש שעמד מאחורי הפרויקט השאפתני? האם היה אדריכל אחד בלבד, או שזו הייתה עבודת צוות לאורך הדורות? והאם הנטייה המפורסמת נוצרה בטעות – או הייתה תוצאה של החלטה הנדסית שנויה במחלוקת?
תחילת הדרך: מתי התחילה בניית המגדל?
העבודות על המגדל החלו בשנת 1173 בעיר פיזה (Pisa), בתוך מה שנקרא כיום "כיכר הקתדרלה" או "פיאצה דיי מיראקולי" (Piazza dei Miracoli). המגדל תוכנן לשמש כמגדל הפעמונים של הקתדרלה הסמוכה – קתדרלת סנטה מריה אסונטה (Cattedrale di Santa Maria Assunta).
כבר לאחר בניית הקומות הראשונות, הבחינו הבנאים שהמגדל נוטה – אך הבנייה נמשכה, הופסקה וחודשה במשך קרוב ל-200 שנה, והסתיימה רק ב-1372.
מי תכנן את מגדל פיזה?
במשך שנים רבות לא היה ידוע בוודאות מי היה האדריכל הראשי של הפרויקט. ההיסטוריונים לא מצאו מסמכים מקוריים בני התקופה שמציינים זאת במפורש. אבל רוב החוקרים כיום מייחסים את התכנון המקורי לאדריכל בשם בוננו פיזאנו (Bonanno Pisano), יליד פיזה, שהיה פעיל בסוף המאה ה-12.
פיזאנו נחשב לפסל ולאדריכל חשוב בפיזה של אותם ימים, ואף ידוע כי שמו מופיע על דלתות הברונזה של הקתדרלה עצמה. הקשר בין פיזאנו למגדל התחזק לאחר שמצבת הקבר שלו התגלתה למרגלות המגדל – ממצא שהוביל רבים להאמין כי הוא היה הדמות הראשית מאחורי התכנון הראשוני.
אבל רגע – אולי זה דווקא דיאוטיסלבי?
ישנם חוקרים אחרים שמייחסים את התכנון הראשוני של המגדל לאדריכל בשם גראטו דיאוטיסלבי (Gherardo di Gherardo, Diotisalvi), שהיה מוכר בפיזה בזכות בניית הבפטיסטריום (Battistero) באותה כיכר. הסיבה להנחה הזו היא הדמיון האדריכלי בין שני המבנים: שניהם עגולים, מאופיינים בעיטורים רומנסקיים טיפוסיים, ולשניהם סגנון דומה מבחינת חלוקת קומות ועיטורי עמודים.
עם זאת, בניגוד לפיזאנו, שמו של דיאוטיסלבי לא מופיע באף מסמך או כתובת ישירה הקשורה למגדל, ולכן הסברה הזו נותרה שנויה במחלוקת.
למה המגדל נבנה על קרקע בעייתית?
מה שהפך את המגדל למה שהוא היום – לא היה התכנון עצמו, אלא הקרקע שעליה נבנה. מתחת לפני השטח בפיזה יש שכבות חול, חימר ובוץ, שלא סיפקו בסיס יציב. כבר עם סיום הקומה השלישית, נראתה נטייה מדאיגה לכיוון דרום-מזרח, והבנייה נעצרה.
לאחר כמעט 100 שנים, התחדשה הבנייה עם שינוי קל בתכנון – כדי לנסות לייצב את המבנה באמצעות בניית קומות בזווית הפוכה לנטייה. אך למרות ניסיונות האיזון, הנטייה רק החריפה.
האדריכלים שהשלימו את העבודה
המבנה הסופי של המגדל, שכולל 8 קומות, הושלם רק בשנת 1372. כלומר, כ-199 שנים לאחר שהונחה האבן הראשונה. לאורך התקופה הזו לקחו חלק מספר אדריכלים ובנאים נוספים, בהם:
ג'ובאני פיזאנו (Giovanni Pisano) – בנו של בוננו, שהיה מהפסלים והאדריכלים החשובים בתקופתו.
ג'ובאני די סימונה (Giovanni di Simone) – ניסה לאזן את נטיית המגדל בהמשך הבנייה.
טומאסו פיזאנו (Tommaso Pisano) – האדריכל שסיים את הקומה האחרונה ואת כיפת הפעמונים.
כל אחד מהם תרם את חלקו בעיצוב ובשימור המבנה – והתוצאה היא אחד המבנים הייחודיים והמפורסמים ביותר בעולם.
לא רק אדריכלות – גם פוליטיקה השפיעה
במהלך השנים שבהן הופסקה הבנייה, התרחשה מלחמה בין פיזה (Pisa) לגנואה (Genoa). כתוצאה מכך הוסטו המשאבים של העיר למאמץ המלחמתי, והבנייה נעצרה. באופן אירוני, הפסקת הבנייה הזו הייתה מה שאיפשר לקרקע להתייצב במידה מסוימת – מה שסייע למגדל להחזיק מעמד לאורך השנים.
האם מגדל פיזה היה אמור להיראות אחרת?
לגמרי כן. מגדל הפעמונים תוכנן ככל הנראה להיות סימטרי וישר, בדומה למגדלים מקבילים באותה תקופה. הנטייה לא הייתה מתוכננת – אך עם השנים היא הפכה מ"מבוכה אדריכלית" לסמל אייקוני של העיר.
המבקרים כיום רואים נטייה של כ-4 מעלות, אך לפני ההתערבויות המודרניות היא הייתה חמורה אף יותר – מעל 5.5 מעלות. בזכות פרויקטים הנדסיים מורכבים במאה ה-20 וה-21, הצליחו מהנדסים לייצב את המגדל ולמנוע את קריסתו.
אז מי באמת בנה את מגדל פיזה?
אם נחפש שם אחד – כנראה שהתשובה הסבירה ביותר היא בוננו פיזאנו. הוא זה שכנראה תכנן את השלבים הראשונים והניח את התשתית לעיצוב שהפך לאייקון. אך בפועל מדובר ביצירה קולקטיבית שנבנתה לאורך כמעט 200 שנה, עם תרומות של דמויות רבות – כל אחת מהן תרמה לבניית הפלא הארכיטקטוני שאנחנו רואים כיום.
טיפים מיוחדים למי שמתעניין בנושא:
אם אתם מבקרים במתחם, שימו לב לפרטים האדריכליים הדומים בין מגדל פיזה לבפטיסטריום – אולי תזהו את סגנונו של דיאוטיסלבי בעצמכם.
כדאי להציץ על קברו של בוננו פיזאנו שנמצא ממש ליד המגדל – זו חוויה קטנה אך מרגשת לחובבי היסטוריה.
מוזיאון האופרה של הדואומו מציג תיעוד אדריכלי מרתק מהתקופה – עם דגמים, שרטוטים וכלים מקוריים.